Le texte Le vocabulaire Les révisions
Me'ilah
Daf 5b
הָכִי נָמֵי, לָאו דַּוְקָא. אָמַר רַב אַסִּי: אִם כֵּן, לְמָה לִי לְמִיתְנֵי תַּרְתֵּי?
Traduction
If so, one can say that so too the mishna here is not exact, and therefore one cannot infer from it that the halakhot of misuse apply only when those who were unfit for Temple service collected the blood. Rather, the halakhot of misuse are in effect even if those who collected the blood were fit and those who sprinkled it were unfit, which means that the phrase: A period of fitness, can be referring to fitness of consuming the meat of the offering. Rav Asi said: If so, that the mishna is not exact, why do I need the tanna to teach two mishnayot in an inexact manner? It must be that at least one of them is taught in a precise fashion, and for that reason the same style was preserved in the other mishna.
Rachi non traduit
ה''נ. לגבי מעילה הא דקתני שקבלו פסולין לאו דוקא הכי דנימא הא קבלו כשרים וזרקו פסולין אין מועלין בה דאפילו קיבלו כשרים וזרקו פסולין מועלין דהיתר אכילה שנינו דבעינן גבי זריקה וליכא. ואי קשיא לך מאחר דלאו דוקא אמאי תני לה תריץ אגב דתני פסולי דנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו תנא נמי שקבלו פסולין וזרקו ולעולם לאו דוקא וליכא למידק מינה כדדייקת ברישא הא קבלוהו כשרין אע''ג דזרקוהו פסולין אין מועלין בו:
אמר רב אסי אם כן. דקאמר דלאו דוקא ל''ל למיתנא בתרי דוכתי מתני' דלאו דוקא:
Tossefoth non traduit
אמר רב אסי למה לי למיתני תרתי. כלומר בשני מקומות הכא במעילה והתם בפרק דם חטאת (זבחים דף צב.) דלא ניחא ליה לומר דבשני מקומות יהיה שונה כפולות אלא לעולם דמעילה דוקא ומכל מקום לא תפשוט דהיתר זריקה שנינו דדילמא לעולם אימא לך דהיתר אכילה ועיקר מתני' בדקבלוהו וזרקוהו פסולין וכי תימא ל''ל עד דאיכא תרתי למה צריך שיזרקו פסולין הא קמ''ל דפסול עושה שיריים כלומר דוקא משום דקיבלו פסולין וזרקו פסולין דמשמע ליכא לא היתר אכילה ולא היתר זריקה דכי נמי יחזור הכשר מדם שבצואר ויקבל ויזרוק לאו כלום הוא כיון שזרק פסול אבל אי לאו דזרקו פסולין אלא נשפך הדם האמרת בזבחים (דף לב.) אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל וההיא דדם חטאת נקט תרוייהו קבלו וזרקו אגב ההיא דהכא דכיון דליכא תרתי משניות שיש בהן כפולות בחנם אין להקפיד א''נ מצי למימר התם כי הכא דקמ''ל דפסול עושה שיריים ואף על גב דמהכא שמעינן מכל מקום אין להקפיד במשנה אחרת אם שונה בה דבר שאינו צריך אבל מעיקרא הוה קשה ליה משום דהוה כשתי משניות כפולות בחנם והשתא ניחא דבמסקנא לא איפשיט לן מידי מן הבעיא ולהכי מייתי ת''ש מכל הני דבסמוך:
אֶלָּא לְעוֹלָם דִּמְעִילָה דַּוְקָא,
Traduction
Rather, one must say that only one mishna is imprecise, i.e., the one in Zevaḥim with regard to the blood of a sin offering, and actually the mishna here with regard to misuse of consecrated property is precise, and therefore one can infer that the meaning of the phrase: A period of fitness, is fitness to sprinkle the blood.
Rachi non traduit
אלא לעולם דמעילה דוקא. ודייקינן מינה דהיתר זריקה שנינו כדאמרן הכא פסולים דתני גבי חטאת פסולה לאו דוקא אלא כדאמרן דהוא הדין נמי כי קבלו וזרקו כשרים אלא להכי קתני שקבלו פסולין וזרקו פסולין דהא קמ''ל דפסול עושה שיריים שאם נתקבל הדם בשני כוסות אע''ג דקבל פסול בתחלה וזרק וחזר וקבל כשר וזרק עושה הפסול לכל הדם שנשתייר אחר זריקתו שיריים דהא דקבל כשר וזרק לאו כלום הוא אלא דינו כשירי הדם שאם הוזה מדמה על הבגד בין זריקה דכשר לזריקה דפסול אינו טעון כיבוס א''נ שאותו הדם דינו לישפך לאמה כדין שיריים דאי אמרינן אינו עושה שיריים טעונין יסוד:
וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּפָסוּל עוֹשֶׂה שִׁירַיִים,
Traduction
And as for the mishna in Zevaḥim, which speaks of those who are unfit for collecting the blood despite the fact that the same halakha applies if those who are fit collected it, this is what it teaches us: That if those who are unfit for Temple service collected some of the blood, it renders the blood, including that which he did not collect, as leftovers. The blood has the same status as the remainder of the blood of a fit offering after some of its blood was sprinkled on the altar.
Rachi non traduit
ה''ג הא קמ''ל. כלומר הא בחטאת פסולה הא קמ''ל וכו'. והא דתנן במסכת זבחים (דף לב.) וכולן שקבלו את דמו חוץ לזמנו או חוץ למקומו אם יש עדיין דם הנפש בצואר יחזור הכשר ויקבל דמשמע אינו עושה שיריים היינו כשחישב פסול בקבלה חוץ לזמנו או חוץ למקומו דמחשבת פסול אינו עושה שיריים לפסול אבל אם חישב כשר בקבלה חוץ לזמנו אע''פ שיש עוד בצואר דם הנפש לא יחזור הכשר ויקבל דמחשבה דכשר פוסלת שיריים:
אַף עַל גַּב דְּקִיבֵּל פָּסוּל וְזָרַק, וְקִיבֵּל כָּשֵׁר וְזָרַק – לָאו כְּלוּם הִיא. מַאי טַעְמָא? דְּשִׁירַיִים נִינְהוּ.
Traduction
And consequently, it teaches with regard to a case where the blood was collected in two vessels, that even though the priest who was unfit collected the blood and sprinkled it, and a priest who was fit subsequently collected the blood and sprinkled it, the sprinkling of the fit priest is considered as though he did not do anything. What is the reason for this? The reason is that the blood is considered leftovers.
וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: פָּסוּל, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים?
Traduction
The Gemara objects: But didn’t Reish Lakish ask Rabbi Yoḥanan: In the case of an individual unfit for Temple service who sprinkled the blood, what is the halakha with regard to the remaining blood? Does the fact that he sprinkled some of the blood render the remaining blood leftovers?
Rachi non traduit
והיכי אמרת דהא קמ''ל דפסול עושה שיריים והא בעא ר''ל מרבי יוחנן בפרק כל הפסולין (זבחים דף לד:) פסול כו' וא''ל אין לך כו' אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו שאם זרק מקצת הדם ע''מ לאכול חוץ לזמנו וחוץ למקומו והשאר זרק שלא במחשבת פיגול לאו כלום הוא אלא כל הדם שנשתייר נעשה שיריים ופסול:
Tossefoth non traduit
פסול מהו שיעשה שיריים. פירוש שזרק מהו שיעשה כל מה שנשאר בצואר שיריים:
וַאֲמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וּמְרַצִּין לְפִיגּוּלָן.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said to him in response: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. In these instances it is considered a significant sprinkling, since this sprinkling with improper intent effects acceptance, i.e., it is considered a valid sprinkling with regard to rendering the meat of the offering piggul.
Rachi non traduit
ומאי שנא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דעושה שיריים ליפסל הואיל ומרצה לפיגולן. הואיל וזריקת הדם חשובה היא כל כך דמרצה בפיגול דקובעת בפיגול דלעולם לא הוקבע פיגול בכרת עד שעת זריקה:
מַאי לָאו, בַּר מִפָּסוּל? לָא, אֲפִילּוּ פָּסוּל.
Traduction
The Gemara analyzes Rabbi Yoḥanan’s statement: What, is it not the case that when he said that only piggul intent renders the blood leftovers, this is to the exclusion of a sprinkling performed by an unfit priest? If so, this would mean that an unfit priest does not render the remainder of the blood leftovers, which contradicts the opinion of Rav Asi. The Gemara rejects this inference: No, even an unfit priest renders the blood leftovers.
Rachi non traduit
מאי לאו. הני הוא דעושה שיריים לאפוקי פסול שקיבל ולא חישב לפגל דאינו עושה שיריים:
לא אפילו פסול והא אין לך קתני. דמשמע הני בלבד ולא פסול:
Tossefoth non traduit
ה''ג מאי לאו אפילו פסול. פירוש אפילו פסול בכלל אין לך דבר שעושה שיריים ומשני לא לבר מפסול חוץ מאותו פסול דקי''ל ביה דהיינו טמא כמו שמפרש בסמוך ויס''ג איפכא לאו בר מפסול והיא היא ובר קאי אחוץ לזמנו וחוץ למקומו ומשני לא [אפילו] פסול (כו') [כלומר] פסול הוא כמו חוץ לזמנו וחוץ למקומו והא אין לך קתני כלומר דמשמע בהדיא דשום פסול אינו עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דוקא ה''ק אין לך שאינו [מרצה] בצבור ועושה שיריים כו' כלומר כל פסול שאינו מרצה בצבור אינו עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו האי טמא דאיתיה בצבור משוי שיריים שהרי זריקה חשובה קצת אחרי שיש לו היתר בציבור שאר פסולין דליתנהו בצבור לא משוו שיריים לפי שאין זריקה חשובה והרי היא כאילו לא זרקו כלל הילכך פסול דאמר עושה שיריים מיירי בטמא:
וְהָא ''אֵין לְךָ'' קָתָנֵי!
Traduction
The Gemara objects: But Rabbi Yoḥanan taught in a broad manner: You do not have a matter of an invalid sprinkling that renders the remaining blood leftovers except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Evidently, Rabbi Yoḥanan maintains that the blood is rendered leftovers only in those cases.
הָכִי קָתָנֵי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה בְּצִיבּוּר וְעוֹשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל טָמֵא, דְּאִיתֵיהּ בְּצִיבּוּר – מְשַׁוֵּי שִׁירַיִים,
Traduction
The Gemara explains that this is what Rabbi Yoḥanan is teaching: You do not have a matter of an invalid sprinkling that does not effect acceptance in the case of offerings of the community, and yet which renders the remaining blood leftovers, except for a case where he sprinkled the blood with the intent to consume the offering beyond its designated time or outside its designated area. Although these offerings are not sacrificed, nevertheless the sprinklings render the blood leftovers. But Rabbi Yoḥanan was not referring to a ritually impure priest, who is fit to effect acceptance for offerings of the community in a case where the majority of the community is impure, as he does render the remainder of the blood leftovers.
Rachi non traduit
ה''ק אין לך שאינו מרצה בצבור. כגון פיגול ונותר ויוצא שעושה שיריים לפסול אלא חוץ לזמנו או חוץ למקומו דאע''ג דחוץ למקומו אינו מרצה בצבור עושה שיריים הואיל ומרצה לפיגולו:
אבל טמא. דהיינו פסול דמרצה נמי בצבור דטומאה דחויה היא בצבור משוי השיריים:
שְׁאָר פְּסוּלִין דְּלָא אִיתַנּוּן בְּצִיבּוּר – לָא מְשַׁוִּין שִׁירַיִים.
Traduction
By contrast, with regard to all other invalid sprinklings, which are not fit to effect acceptance in the case of offerings of the community, e.g., a blemished priest, they do not render the blood leftovers. Accordingly, Rav Asi’s comment, that the mishna in Zevaḥim teaches that if those who are unfit for Temple service collect some of the blood they thereby render the blood leftovers, is referring only to an impure priest.
Rachi non traduit
פסולין. שאר פסולין כגון בעלי מומים לא משוו שיריים והא דאמר הא קמ''ל דפסול עושה שיריים היינו טמא והאי דדייקינן לאפוקי פסול דלא משוי שיריים היינו שאר פסולין:
תָּא שְׁמַע: הַפִּיגּוּל – לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בּוֹ.
Traduction
The Gemara further analyzes Rabbi Yehoshua’s phrase: That had a period of fitness to the priests. Come and hear a baraita: With regard to an offering of the most sacred order that is piggul, one who derives benefit from it is always liable for misuse of consecrated property.
Rachi non traduit
הפיגול. שחישב בשחיטה לעולם מועלין בו ובקדשי קדשים מיירי ומש''ה מועלין דאף על גב דנתקבל הדם כראוי לא אמרינן כל העומד ליזרק כזרוק דמי (מנחות דף קב:) משום דקבלה דפיגול לא חשיבא קבלה ולא הויא כזריקה לאפוקי מידי מעילה וטעמא דהוי קבלת דם פסול דפיגול להכי לא מפקע ממעילה הא קבלת דם דכשר דלאו דפיגול מוציאה ממעילה דאמר כזרוק דמי וש''מ היתר זריקה שנינו:
Tossefoth non traduit
תא שמע הפיגול לעולם מועלין בו לאו דלא זרק. ולעולם דקתני ר''ל בין פיגל בשחיטה בין פיגל בקבלה ואפילו פיגל בקבלה דה''ל היתר שחיטה קתני דמועלין וטעמא דפיגל הא לא פיגל אף על גב דלא זרק אין מועלין וש''מ היתר זריקה שנינו לא דזרק ולהכי נקט פיגל דאי לאו דפיגל אין מועלין דהיתר אכילה שנינו:
לָאו דְּלֹא זָרַק, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ!
Traduction
The Gemara analyzes this statement: Is this not referring to a case where the priest collected the blood but did not yet sprinkle it? If so, this would mean that it is specifically the collection of the blood after the intent of piggul that does not remove the offering from the halakhot of misuse. One can infer from here that if the blood was collected with the proper intent, i.e., when the offering is not piggul, and is ready to be sprinkled, it does remove the offering from the halakhot of misuse. Accordingly, conclude from the baraita that it is fitness of sprinkling of the blood that we learned in the mishna.
Rachi non traduit
לא בזרק. מיירי וטעמא דפיגול הוא דזריקה דידיה לא הויא כלום לאפוקי ממעילה הא זריקה כשירה מפקא מידי מעילה אלמא היתר אכילה שנינו כרבי יוחנן:
לָא, זַרְקֵהּ.
Traduction
The Gemara rejects this inference: No, one cannot cite a proof from here, as it is possible that the baraita is referring to a case where the priest already sprinkled the blood. If so, the reason that one is liable for misuse is because the sprinkling of piggul does not remove it from the halakhot of misuse. It can therefore be inferred from the baraita that if the offering was not piggul, then the sprinkling would remove it from misuse. This interpretation is in accordance with the opinion that when Rabbi Yehoshua referred to a period of fitness, he meant fitness of consuming the meat of the offering, i.e., only when the blood was sprinkled properly.
וּמַאי ''לְעוֹלָם''? הָא קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב גִּידֵּל, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זְרִיקַת פִּיגּוּל – אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה, וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה.
Traduction
And if so, what does the baraita mean when it states that one who derives benefit from an offering that is piggul always remains subject to the halakhot of misuse? This is what the baraita teaches us by this phrase, that the halakha is in accordance with the opinion of Rav Giddel, as Rav Giddel said that Rav said: Sprinkling the blood of an offering with piggul intent does not remove the offering from the status of being subject to the halakhot of misuse, in the case of offerings of the most sacred order. And similarly, such a sprinkling does not bring the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity into the status of being subject to the halakhot of misuse.
Rachi non traduit
ומאי לעולם. בניחותא קא בעי לה. וה''נ מצי למיבעי נמי כי מוקים לה בדלא זרק אלא דנטר ליה עד דסיים למילתיה והדר בעי מיניה: ומשני לא אתא לאשמועינן אלא דהלכתא כרב גידל דאמר זריקה דפיגול אינה מוציאה מידי מעילה:
Tossefoth non traduit
ומאי לעולם הא קמ''ל כדרב גידל. תימה מאי פריך מאי לעולם אדרבה דניחא טפי כיון דמיירי בזרק ואדרבה למאי דסלקא דעתך דמיירי בלא זרק הוה קשה טפי מאי לעולם כיון דליתא לדרב גידל דהא לעיל מייתי סייעתא לרב גידל מדנקט לעולם דמיירי ע''כ בזרק דאי בלא זרק מאי למימרא ומפרש השר מקוצי דאמר הכי כי ס''ד נמי דהיתר זריקה שנינו איתא לדרב גידל והכי פירושו מאי לאו דלא זרק מדנקט לעולם משמע דמיירי בין קודם זריקה בין לאחר זריקה ואשמעינן תרתי דכי זרק מועלין אלמא ש''מ כדרב גידל דלא אתיא זריקה ומפקע מידי מעילה וכי לא זרק אשמעינן דהיתר זריקה שנינו דמשמע דוקא פיגל מועלין בו הא לא פיגל אין מועלין בו לא דזריק ומאי לעולם דהא כיון דמיירי בזריקה א''כ ליכא רבותא בדיוקא דהא פשיטא דהיתר אכילה מפקע מידי מעילה ומשני הא קמשמע לן כדרב גידל כלומר דלא אתיא זריקת פיגול ומפקע מידי מעילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source